כידוע המשטרה והפרקליטות בישראל מרבים לעסוק בתפירת תיקים, עוד מקדמת דנא. זכורים במיוחד התיקים התפורים נגד גיבורי ישראל, אנשים שלחמו במלחמות ישראל
השימוש בחוק נגד אדם על ידי עדות שקר נגדו נתפס כבר בימי קדם כאיום חמור על מערכת המשפט, ולכן לא פחות משלוש מערכות
בכרוז האחרון של הוועד הפועל הציוני המצומצם נאמר בין השאר: אל יאמרו בליבם רפי הרוח שבקרבכם, כי אבדה תקוותנו. נצח ישראל לא ישקר,
עדות שנאמרת מחוץ לבית המשפט על ידי אלמוני ומובאת לבית המשפט על ידי פלמוני, מכונה עדות שמועה. הסיבה שבית המשפט נזקק לפלמוני היא
פסק דין: מדינת ישראל נגד ד. ס. “רבי אלעזר בן עזריה אומר: סנהדרין ההורגת אחת לשבעים שנה נקראת סנהדרין חובלנית…” הרמב”ם משנה תורה: אין בית
בעקבות ראיון של יצחק אילן, בכיר בשב”כ ומומחה בחקירות, בעניין חפותו של רומן זדורוב וקביעתו שההודאה שהוצאה ממנו בידי המדובב היא הודאת שווא. בראיון מסביר
סקירה קצרה של נסיונות סחיטה מפורסמים שבהם הסחטנים, מדינות או אירגונים, השתמשו בבני ערובה להשגת מטרות מדיניות, כלכליות, ושיחרור אסירים מורשעים או שבויים. מקור
בחוברת ג’ של “שאיפותינו” נזכר שמי בתור ידיד של “ברית שלום”, ולפיכך הרגשתי חובה להגיד גם אי אלו מלים של בקורת על כיוון התנועה
ב”ה יום ג’ (לשדת נ”ב ?) תרפ”ז פה ירושלים הה”ק. אל כבוד קדושת אדמו”ר מרן הה”צ הקדוש, רבן של ישראל, פאר הדור, בוצינא
ב”ה חיים ושלום. לכבוד ידידי האברך החסיד היקר ר’ א’. את גלוייתך מן ד’ קיבלתי. נלאתי כבר מקרוא
