תקציר
במדינת ישראל, עברייני ההדלפה הפלילית שדינם מאות שנות מאסר מנהלים את המשטרה והפרקליטות.
היקף הפשיעה של המשטרה והפרקליטות בעניין ההדלפות של חומרי חקירה לתקשורת הוא עצום.
העובדות ברורות: משטרת ישראל/הפרקליטות מדליפים מידע חסוי באופן סדרתי לכתבים מסויימים הפועלים בעצם כדוברים.
לעיתים, אותם כתבים משמשים גם מודיעים או סוכנים המיידעים את המשטרה על עבירות שהם חושדים שנעשו, ובמקרים מסויימים, כמו במקרה של
כתבת גלי צה”ל הדס שטייף, ראשי הפרקליטות מלבינים פשעים פליליים שנעשו על ידי הכתבים בתמורה למידע נגד מי שנתפס בעיניהם כיריב.
ההדלפות הפליליות הן קלון מתמשך לפרקליטות, למשטרה, לייעוץ המשפטי ולמערכת המשפט בכלל ולבית המשפט העליון שהעניין הובא לפיתחו ללא הועיל.
לא ניתן להשלים עם רמיסת החוק המתמשכת המערערת את הבסיס הערכי-מוסרי עליו בנויה מערכת המשפט וממוטטת את אימון הציבור במערכת המשפט.
בנוסף, ההדלפות הפליליות של הפרקליטות והמשטרה מאיינים את ” חזקת התקינות”, המקובלת כלפי גורמים אלו. מערכות אלו שפועלות בשיגרה
באופן עברייני לא יכולות להנות מחזקה זו, ויש להתייחס לכל פעולה שלהן בחשדנות רבה.
המקור החוקי לאיסור ההדלפות הפליליות:
בחוק העונשין סעיף 117 נאמר: עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה,
וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שלוש שנים.
במקרה של בכירת הפרקליטות המדליפה גלאט ברקוביץ’, בית המשפט המחוזי קבע שבהדלפתה אכן עברה על סעיף זה בחוק העונשין.
עוד סעיף בחוק העונשין עליו עוברים העבריינים ממערכת אכיפת החוק הוא הפרת אמונים.
המצב הנוכחי
ההדלפות השיטתיות ממערכת אכיפת החוק והפרקליטות נמשכות עשרות שנים והשיטפון רק הולך וגובר.
ב2018, מבקר המדינה יוסף שפירא הוציא דו”ח חריף המבקר את ההדלפות הפליליות המרובות במשטרה ובפרקליטות.
מזכיר הממשלה וראש התביעה לעתיד, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, התלונן מרה על הדלפות מחקירתו בפרשת אשכנזי-הרפז-מנדבליט אבל לא עשה דבר להפסיקן בתקופת כהונתו.
לפי מחקר קטן של רב פקד בדימוס אבי וייס ביחס לכמה הדלפות לתקשורת מחקירת פרשות התביעה נגד ראש ממשלת
ישראל בנימין נתניהו, מקור ההדלפות מהגורמים הכי בכירים בפרקליטות ולשכת היועץ המשפטי לממשלה. במקרים אחרים ברור שהמקור הוא המשטרה.
פניות חוזרות ונשנות של פרקליטי נתניהו ונאשמים אחרים לראשי המשטרה והתביעה לחקור את מקור ההדלפות הפליליות העלו חרס. גם פנייה לבית המשפט לא העלתה דבר.
בכך נותן בית המשפט המחוזי חיפוי מלא לעבריינים הסדרתיים ומחריב לחלוטין את אימון הציבור במערכת אכיפת החוק. גם בית המשפט העליון, למשל בפנייה של אביגדור ליברמן, אחרי ציטוט מילים
נוקבות בעניין חומרת ההדלפות ונזקן העצום שכתב עוד השופט אדמונד לוי המנוח, משאיר את ההחלטה האם להעמיק חקירה בעניין ההדלפות נגד ליברמן בידי היועץ המשפטי לממשלה, והתוצאה ברורה.
באופן נדיר מאוד, הדלפה אחת מאלפי הדלפות מערכת אכיפת החוק נחקרה. די מהר נמצאה המדליפה, בכירה בפרקליטות המדינה, עו”ד ליאורה גלאט ברקוביץ’.
במאמר זה אשווה בין התייחסות בתי המשפט להדלפה הזאת להתייחסות בתי המשפט להדלפה של איש נמל אשדוד אלון חסן בעניין פרוטוקול ישיבה
בנמל אשדוד.
הדלפת בכירת הפרקליטות עו”ד ליאורה גלאט ברקוביץ’
גלאט ברקוביץ’ שימשה פרקליטה מלווה לחקירה סודית של המשטרה כנגד ראש הממשלה אריאל שרון בפרשת סיריל קרן. בפרשה זו נחשד אריאל שרון בקבלת מימון בחירות שלא כדין. הפרשה נחקרה בסודיות, פורסמה על ידי ההדלפה של גלאט ברקוביץ’, ונסגרה על ידי היועץ המשפט לממשלה ללא העמדה לדין.
הפרקליטה הבכירה החליטה להטות את דעת הקהל כנגד המועמד שרון על ידי הדלפת החקירה הסודית נגדו, בתקווה שכך תימנע בחירתו לראשות הממשלה.
שיטה זו של שימוש במידע שנאגר בידי המשטרה והפרקליטות כדי להטות את תוצאות הבחירות, נשארה מקובלת על עמיתיה של הפרקליטה הבכירה במשך שנים רבות, ננקטה שנים כלפי ליברמן, שנהג לומר בציניות שהוא כבר מצפה להדלפות עם התקרבות מערכת בחירות, ושיאה בהדלפות כלפי ראש הממשלה נתניהו ומשפחתו. באופן לא מפתיע חוק הבחירות בישראל אוסר באופן מפורש על השחתת פתקי בחירות, השחתת שלטי בחירות, חלוקת קמיעות וכו’, אבל לא מתייחס כלל לשיטה פלילית, מושחתת ומסוכנת זו, הפוגעת באופן תדיר בטוהר הבחירות בישראל.
גלאט ברקוביץ’ גזר – דין, השופטת כוחן
- תחילה, הועמדה הנאשמת לדין בשתי עבירות וכפרה במיוחס לה. לאחר מו”מ ממושך, שהניב הסדר טיעון, חזרה הנאשמת מכפירתה והודתה בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של גילוי בהפרת חובה – עבירה לפי סעיף 117(א) לחוק העונשין התשל”ז – 1977, לאחר שנשמטה מכתב האישום העבירה של מרמה והפרת אמונים.
- בבואי לשקול האם לקבל את הסדר הטיעון, עמדו נגד עיני השיקולים הבאים:
לצד החומרא:
- המעמד הבכיר בו נשאה הנאשמת, שבו גלום, בין היתר, האמון הבלתי מסוייג שהמערכת בה עבדה רחשה לה. ככל שמדובר בנושא משרה בכירה יותר, כך חובת הנאמנות המוטלת על כתפיו, גדולה יותר. כגודל האמון כך גודל הפגיעה – שבהפרתו.
- הנאשמת הפרה את חובת הסודיות הכללית שהיא חבה כלפי המערכת, שבה היוותה נדבך חשוב, וכלפי הציבור בכלל, המצפה שחובת סודיות כזו תשמר.
חומרת יתר יש לייחס לעובדה, שהנאשמת חשפה את מסמך חיקור הדין של סיריל קרן, שהוגדר במפורש כמסמך סודי.
- הנאשמת הודתה בחקירתה “שמטרתה היתה להאיר באור שלילי את ראש הממשלה ולנסות להשפיע באופן זה על ציבור הבוחרים ביום הבחירות” (שעמדו בפתח – ח.כ.).
בעשותה כן, פעלה הנאשמת משיקולים זרים, שאינם מקצועיים, כשלא טובת החקירה וקידומה עומדים בראש מעייניה.
- בהדלפת המידע החסוי היתה הנאשמת מודעת לעובדה שהיא מעמידה את החקירה העדינה, מעצם טיבה, בסכנה, בכך שבעצם חשיפת הראיות איפשרה לנחקרים – סיריל קרן ואחרים – להכין מבעוד זמן, את גרסותיהם.
- במהלך חקירתה ניסתה הנאשמת להסיט ולגולל את האשמה על אחרים. בראיה בדיעבד, ניתן היה לצפות מפרקליטה בכירה, כי, משבחרה לנקוט עמדה, תנהג ביושר ובהגינות כלפי חברים לעבודה.
- מעשיה של הנאשמת חרגו, הרבה מעבר לאיזון הנדרש, בין הדלפת מידע לעיתונות מתוך חקירה סמויה המתנהלת כדין לבין זכות הציבור לדעת.
לצד הקולא:
- בסופו של יום, הנאשמת הודתה ונטלה על עצמה את האחריות למעשיה ובכך חסכה, בין היתר, מזמנו היקר של בית המשפט.
- כעולה מהסדר הטיעון וכחלק ממנו, הנאשמת התפטרה מעבודתה רבת השנים בשרות הציבורי, ולמעשה, במו ידיה, הביאה על עצמה את חורבנה.
- עצם העמדת הנאשמת לדין, שהיתה עד אותה עת בצד השני של המתרס, והרשעתה בדין, הינם עונש בפני עצמו.
- לאור כל האמור, בשקללי בין נימוקי החומרא והקולא, באתי לידי מסקנה שההסדר מאוזן וראוי ועל כן החלטתי לכבדו.
אני גוזרת איפוא על הנאשמת את העונשים הבאים:
א. 8 חודשים מע”ת למשך שנתיים מהיום בעבירה בה הורשעה.
ב. אני מחייבת את הנאשמת בתשלום קנס בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר בתמורה.
הקנס ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים החל מ- 1/4/05.
- לא אוכל לסיים דברי מבלי להעיר, כי, למצער, יש טעם לפגם בעצם פרסום פרטי הסדר הטיעון בכלי התקשורת, טרם הובא ההסדר לידיעת ביהמ”ש היושב בדין.
בניגוד לטענת השופטת על כך שעו”ד גלאט ברקוביץ’ ” הביאה על עצמה את חורבנה”, מלבד קנס של 10,000 ₪ נשמרו כל זכויותיה הפנסיוניות המופלגות של גלאט ברקוביץ’
ובנוסף לכך די מהר נמצאה לה משרה בכירה כמנהלת הקרן החדשה לישראל, יש להניח בשכר ראוי.
“ההדלפה” של אלון חסן, איש נמל אשדוד
אלון חסן היה ראש וועד בנמל אשדוד. הפרקליטות האשימה אותו בעבירות חמורות של שוחד ושחיתות שבה ניצל, לכאורה, את מעמדו בנמל לעשיית רווחים שלא כדין.
במהלך החקירה נגדו, חשף חסן, תוך סיכון עצמי עצום, את “כנופיית שילטון החוק” ,חבורת פשע מסוכנת ביותר שכללה קצין משטרה ביחידת עילית של המשטרה, עורך דין בכיר ומקושר ושותפתו, בכירת הפרקליטות בדימוס.
למרות חשיפה מטלטלת זו, ולמרות שאותה כנופיה היא זו שדחפה את החקירה בתחילתה כדי לסחוט כסף מחסן, המשטרה והפרקליטות המשיכו בנחישות בחקירה וחסן, בן דודו ומנכ”ל הנמל הועמדו לדין.
החקירה המתוקשרת לוותה בהדלפות פליליות רבות מצד מערכת אכיפת החוק.
באופן נדיר מאוד, בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשמים מכל אשמה.
באופן אבסורדי, באחד מהאישומים הואשם חסן בהדלפת מסמך:
בעקבות מאבקי כוח בתוך נמל אשדוד הוחלט להפסיק את פעולתה של חברת דנה בנמל אשדוד. חברה זו פעלה בצורה מוצלחת ויעילה למניעת מפגעים בנמל אשדוד, לפי קביעת בית המשפט.
בין אנשי חברת דנה היו ידידים, שותפים עסקיים וקרובי משפחה של אלון חסן, שהואשם בהדלפת פרוטוקול החלטה להפסיק את פעילות חברת דנה בנמל. הפרוטוקול
סומן “סודי” שלא כדין, ולא הועבר לחברת דנה, שנזקקה לו לצורך תביעה משפטית נגד הנמל, לבטל את האיסור על עבודתה בנמל.
בפסק הדין בבית המשפט המחוזי, כותב השופט עדן כך:
״הטענה כי מסירת המסמכים לחברת דנה במסגרת הליך של חברת דנה אל מול הנמל, היא בבחינת פעולה בניגוד לאינטרס של הנמל, טוב היה לו לא נשמעה, שכן מדובר במתן אפשרות לבית משפט לרדת לחקר האמת, על ידי כך שמובאים לבית המשפט מסמכים, לא חסויים, דוגמת דו”ח ביקורת אשר כבר פורסם תוכנו לכולי עלמא, ופרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, שאין בהם מאומה חסוי, והם לא הוגדרו כחסויים.״
כלומר, אפילו השופט המלומד לא מעלה בדעתו שיש בחשיפת הפרוטוקול גוון פלילי כלשהוא, ואף נוזף בתביעה שמעלה טענה מוזרה שכזו.
אבל אלופי ההדלפות הפליליות לא מוותרים!!! צוללים במקווה עם קופה שלמה של שרצים על גבם, מרגישים טהורים וזכים, ומצליחים בסופו של עירעור לשכנע את בית המשפט העליון להרשיע את
איש הנמל שחשף את “כנופיית שילטון החוק”. חסן, שזוכה במחוזי מעשרות עבירות חמורות, מורשע בעליון בהדלפה אסורה, בהפרת אמונים כלפי נמל אשדוד…
לאחר שבית המשפט המחוזי גוזר על חסן רק שני חודשי עבודות שירות, אלופי ההדלפות הפליליות נרעשים מקלות העונש ופונים שוב לבית המשפט העליון ודורשים להחמיר בעונשו של איש הנמל שהדליף.
ואכן, בית המשפט העליון מחמיר לחמישה חדשי עבודות שירות.
על כפות המאזניים:
עשרת אלפים שקל קנס לפרקליטה בכירה שמעלה בתפקידה, הפרה אמונים, התנקשה בהליכים הדמוקרטיים לקראת הבחירות לכנסת ופגעה אנושות באימון הציבור במערכת אכיפת החוק.
שבע שנים עינוי דין מתמשך שבמסגרתו אלון חסן, החושף האמיץ של “כנופיית שילטון החוק” מושעה מעבודתו, מושמץ בהדלפות פליליות מצד מערכת אכיפת החוק ומשלם סכום עצום לעורכי דינו.
וכן, גם חמישה חודשי שירות, על הדלפה שאפילו שופט מחוזי לא מעלה על דעתו כפלילית, להיפך, היא ראויה בעיניו.
דין צדק!
