תיק חסן-סגיס: טוב שם (של נפגעים מתפירת תיקים) משמן טוב – פרשת שמן

תמצית

תביעה: חברת שמן שקיבלה זיכיון קידוח בים אולצה על ידי אלון חסן ומנכ”ל הנמל סגיס לקבל שירותי חוף דווקא מחברת דנה תוך כדי כך שהמנכ”ל מקצה לחברת דנה שטחים בנמל בתעריף מוזל במרמה והפרת אימונים והיא גובה עליהם מחיר מלא.

פסיקה: אין בהתנהלות מי מהנאשמים בפרשת שמן, כדי עבירה פלילית מהעבירות המיוחסות בכתב האישום. אין כל סטייה מן השורה, אין כל קבלת שוחד, אין כל מתן שוחד, ואין מרמה, הפרת אמונים, או ניגוד עניינים. חברת שמן בחרה בחברת דנה על סמך ההמלצות הטובות שהיו לה וההצעה הטובה שקיבלה, המנכ”ל סגיס פעל כדין כשהבטיח לעזור כדי לסייע להביא לקוח גדול לנמל, אלון חסן פעל כדין במסגרת תפקידו בנמל. דווקא עדי התביעה נחשדים על ידי השופט בפעולה בניגודי אינטרסים ושקרים. לגבי התעריף  שדנה גבתה  משמן נפסק שאין בעניין חשד לעברה פלילית. הערה נוספת של השופט נוגעת גם לצורה בה התביעה משתלחת במנכ”ל הנמל: “יוער, ביחס לסיכומי ב”כ המאשימה, כי ביטויים בהם נעשה שימוש כנגד המנכ”ל סגיס לגבי הבטחות שנתן, טוב היה לו נכתבים היו בלשון אחרת“.

צריך לזכור שמלבד שימוש בביטויים שאינם נאותים סבל המנכ”ל מעוד כמה בעיות קטנות: האשמות שווא, הדחה מתפקידו, הכפשה בתקשורת, ניהול משפט במשך שנים רבות. בנוסף,  “זכה”  יהושע סגיס, מנכ”ל נמל אשדוד, אדם שגילו היה למעלה מגיל 60, להיחקר חקירה ארוכה כשהוא כבול באזיקים, בניגוד לכל נוהל תקין. האם המשטרה או הפרקליטות חקרו ובדקו מי החוקר העבריין שאחראי לכך וטיפלו בו כראוי? קל לנחש את התשובה…

מפסק הדין

תביעה

 במסגרת רצונה של חברת שמן לממש את זיכיון הקידוח לעיל, ולאחר שקברניטיה התקשרו בחוזה עם מפעיל קידוח מתאים אשר עלות הפעלתו נאמדה לכמיליון ₪ ליום קידוח, ותחילתו פעילותו נקבעה לספטמבר 2012, נפנו קברניטי חברת שמן בראשית שנת 2012, לשכור שירותי נמל הנדרשים לתמיכה לוגיסטית במפעיל הקידוח.

לאחר סקר חלופות ביחס לאתרי נמל אפשריים לקידוח התגבשה בחברת שמן ההחלטה כי נמל אשדוד הוא הנמל המתאים ביותר להעמדת שירותי הנמל הנדרשים למפעיל הקידוח.

נוכח מסגרת הזמן הדוחקת שעמדה לרשותם, קיימו יוסי לוי מנכ”ל שמן, ורונן אלוש, סמנכ”ל חברת שמן, פגישה ראשונית עם אלדד וקסמן, סמנכ”ל התפעול בנמל, ממנה עלה שבנושאים שונים יש לפעול באמצעות חברות שירותים, ולא ישירות עם הנמל עצמו. לפיכך פנו קברניטי חברת שמן לחברות השירותים, אשר פעלו בנמל באותה העת, לרבות לחברת דנה, כדי לברר מי מהן תוכל להעמיד את מכלול השירותים שנדרשו למפעיל הקידוח, לרבות שירותי רציף, שירותי אחסון מקורה, ושירותי אחסון שאינו מקורה.

יוסי לוי ורונן אלוש נפגשו עם יניב, במשרדי חברת דנה בנמל על מנת לבחון את כדאיות התקשרות חברת שמן עם חברת דנה כמפורט לעיל. במהלך הפגישה, הגיע אלון חסן למשרדי חברת דנה בנמל, הציג עצמו בפניהם כיו”ר וועד העובדים בנמל, והצהיר בפני הנוכחים כי יעשה כל שדרוש כדי שפעילות שמן בנמל תתבצע כסדרה, ואגב כך נטע בקברניטי שמן את ההבנה כי בינו לבין יניב קיים קשר ישיר וטוב, אשר יש בו לתמוך בהצלחת פעילות שמן בנמל, ככל ששמן תפעל באמצעות חברת דנה.

במהלך אותה פגישה יניב יצא עם יוסי לוי ורונן אלוש לסיור בנמל והציג בפניהם שטחים ורציף ספציפיים שיוכלו לשמש את חברת שמן בפעילותה המתוכננת בנמל במידה וחברת שמן תבחר להתקשר בהסכם עם חברת דנה.

בעוד שחברות השירותים הוותיקות בנמל, “אמקו ים” ו”קשרי ים”, יכלו להציע לחברת שמן מענה חלקי בלבד לצרכיה כאמור לעיל, הרי שבפגישה שהתקיימה בין קברניטי שמן ויניב, כבעלי חברת דנה, ועוד טרם קבלת הרשאת הנמל לפעילות חברת שמן בתחומי הנמל באמצעות חברת דנה, הצהיר יניב בפני קברניטי חברת שמן כי יש באפשרות חברת דנה להעמיד לרשות שמן מענה כולל ומקיף לצרכיה הן בתחום שירותי קו רציף, הן בתחום שטח תפעולי צמוד לקו הרציף, הן בתחום שרותי האחסון, והן בתחום שירותי האחסון המקורה, והכל בתחומי נמל אשדוד גופא.

חברת דנה הייתה היחידה מבין חברות השירותים המוזכרות לעיל, אשר הבטיחה לקברניטי חברת שמן כי תפעל ככל יכולתה כדי שעבודת חברת שמן בנמל לא תופרע משביתות, עיצומי עובדים וכיוצא בזה.

חברת שמן, ביקשה לוודא כי ההתקשרות עם חברת דנה כמתואר לעיל, מקובלת על הנהלת הנמל, וזוכה לקבל את הרשאת הנמל כנדרש. לפיכך בתאריך 14.3.12, גבי אשכנזי יו”ר דירקטוריון שמן, יוסי לוי ורונן אלוש, נפגשו עם המנכ”ל סגיס, כאשר בחלק מהפגישה נכח גם יניב כנציג חברת דנה.

בפגישה זו ביקשו קברניטי חברת שמן לברר עם המנכ”ל סגיס מדוע לא יתאפשר לחברת שמן לפעול ישירות מול הנמל, לכל הפחות בתחום שכירות שטחי אחסון ורציף בתחומי הנמל, ונענו ע”י המנכ”ל סגיס בכזב שנהלי הנמל אינם מאפשרים התקשרות עם חברה דוגמת חברת שמן נוכח הזמן הקצר בו הייתה צפויה לפעול בנמל, וכי ישנן בנמל חברות שירות, אשר רק באמצעותן תתכן עבודת חברת שמן בנמל.

נוכח האמור לעיל, ובאותו מעמד, שיתפו קברניטי חברת שמן את המנכ”ל סגיס בכוונתם להתקשר עם חברת דנה בחוזה לאספקת שירותי נמל הנדרשים לה, וקבלו מהמנכ”ל סגיס את ברכת הדרך להתקשרות, את המלצתו החיובית ביחס לחברת דנה, ואת הבטחתו בדבר מתן הרשאה לחברת דנה לפעול עבור חברת שמן בתחומי הנמל.

באותו מעמד נתן המנכ”ל סגיס לקברניטי חברת שמן את הבטחתו כי השטחים הדרושים להם יועמדו לרשותם, וזאת עוד טרם התכנסות “וועדת המכרזים” בנמל, וחרף עמדתו המקצועית של סמנכ”ל התפעול בנמל בדבר מצוקת שטחים בנמל המונעת את העמדת היקף השטחים הנדרש ע”י חברת שמן.

באותו מעמד הבהיר המנכ”ל סגיס לקברניטי חברת שמן כי מלבד הסכמתה של הנהלת הנמל למהלך הנדון, וכדי להבטיח שהפעילות המתוכננת תמומש בפועל, יש לקבל גם את הסכמת וועד העובדים בנמל לפעילות המתוכננת. לפגישה המתוארת לעיל לא נערך פרוטוקול כנדרש.

סמוך לאחר הפגישה לעיל, ולפני שנחתם ההסכם בין חברת דנה לבין חברת שמן, נפגש יו”ר שמן, גבי אשכנזי, עם אלון חסן, במשרדי חברת שמן בת”א, לפגישה אישית. במהלך הפגישה הסביר יו”ר שמן לאלון חסן את המשמעויות הכלכליות האדירות שתהיינה להשבתת פעילות הקידוח מבחינת שמן, ולו ליום אחד, את הצורך של חברת שמן לפעול בעתות חרום גם בשבתות, חרף הסכמי העבודה בנמל,

וכן ביקש מאלון חסן להפחית למינימום ההכרחי את תקן עובדי הנמל בו תחויב שמן במהלך פעילותה בנמל.

באותו מעמד, ובכלל, נמנע אלון חסן מלשתף את יו”ר שמן בקשריו עם חברת דנה, בעליה, מנהליה ועובדיה, ופעל להניח את דעת יו”ר שמן בנושאים האמורים לעיל. אלון חסן על אף תפקידו כיו”ר ועד העובדים, נמנע מלהעלות את עמדתו המוצהרת של וועד העובדים בנמל בדבר התנגדות לעבודת עובדים שאינם עובדי נמל, בקו המים, ובכלל – וזאת למרות שהתקשרות חברת שמן עם חברת דנה משמעותה בין היתר עבודת עובדים שאינם עובדי נמל בקו המים ובכלל.

בנוסף, ביקש יו”ר שמן לבחון עם אלון חסן את אפשרות הפחתת עלויות השכרת השטחים שהתעתדה שמן לשכור באמצעות חברת דנה. אלון חסן שלל אפשרות זו.

בהמשך לכל הפגישות שתוארו לעיל, נתנה חברת שמן בתאריך 20.3.12 ייפוי כוח לחברת דנה לפעול מטעמה לשכירת שטחי נמל מסוגים שונים בהיקף כולל של כ- 12,000 מ”ר, וזאת בכפוף לחתימת הסכם בין שמן לבין חברת דנה.

הקצאת שטחים בהיקף הנ”ל מחייבת מכרז.

בתאריך 21.3.12 פנתה חברת דנה, ע”י ייפוי הכוח הנ”ל, לנמל על מנת שיאותרו עבורה השטחים שהתבקשו ע”י שמן, כדי שחברת דנה תוכל להתקשר עם שמן בהסכם.

בתאריך 16.4.12 חברת דנה וחברת שמן חתמו על הסכם ביניהן בו הוצהר ע”י חברת דנה שהיא בעלת זכות מימוש כברת רשות בכל השטח שהתבקש ע”י חברת שמן בייפוי הכוח: “בהתאם להרשאה בכתב שקבלה חברת דנה מנמל אשדוד מיום _____ נא להשלים”. במסגרת ההסכם חברת דנה הצהירה שהיא מעניקה לשמן זכות שימוש באותם שטחים בתמורה לתשלום חודשי קבוע בסך 1,150,000 ₪ וכן חברת דנה מתחייבת לספק לשמן 12 עובדי נמל וציוד נמלי נוסף.

בנוסף חברת דנה התחייבה כי תעמוד במחויבויותיה כלפי שמן גם במידה ונמל אשדוד יושבת מעבודה או שיחולו עיצומים שעלולים לפגוע בפעילות שמן. בנוסף, חברת דנה התחייבה כי פעילותה בשבתות וחגים תתאפשר בשעת חירום. לחברת דנה, בזכות קשריה עם אלון חסן, לא הייתה אפשרות כלשהי להתחייב בנושאים הקשורים לעבודת עובדי הנמל.

ההסכם לעיל נחתם בטרם התכנסה וועדת המכרזים בנמל כדי לדון בבקשת חברת דנה לקבלת הרשאה בעניינה של חברת שמן. לפיכך בהסכם נקבע תנאי מתלה לקיום ההסכם.

לדוד חסן, יניב, אורי וחברת דנה נודע שוועדת המכרזים של הנמל לא תוכל להקצות לחברת דנה ולחברת שמן את מלוא השטחים המבוקשים.

המנכ”ל סגיס ידע שהנמל לא יוכל להעמיד את מלוא השטח שהתבקש על ידי חברת דנה עבור חברת שמן בתוך תחומי הנמל, אך על מנת לקדם את ההתקשרות בין חברת דנה לחברת שמן, הנחה את בעלי התפקידים הרלוונטיים בנמל להעמיד לרשותם את מלוא השטח למרות המניעה המשפטית הקיימת ביחס לכך ולשם כך הנחה את בעלי התפקידים בנמל לפעול בדרך של מרמה כמפורט להלן.

המנכ”ל סגיס הנחה את בעלי התפקידים הרלוונטיים בנמל לאפשר לדוד חסן, יניב, אורי, וחברת דנה לקבל את מלוא השטח המבוקש על ידם, בתוך שטח הנמל באופן הבא: כ- 1,500 מ”ר יושכרו לחברת דנה מתוך ידיעה ששטח בהיקף זה ניתן לקבל בפטור ממכרז, ויתרת השטח (כ- 10,500 מ”ר) תועמד לרשותם כשטחי “אחסנה ממושכת” – מתוך ידיעה שפעילות מסוג זה אינה מצריכה אישור של ועדת מכרזים. המנכ”ל סגיס עשה זאת למרות שידע שצרכיה המבוקשים של חברת שמן ואופי הפעילות המבוקש על ידה אינם “אחסנה ממושכת”, אלא השכרה של שטח במיקום קבוע בתחום הנמל.

“אחסנה ממושכת”, הנה זכות השמורה ליבואני טובין מסוגים מסוימים ואשר תנאיה קביעות בתקנות הנמלים, התשל”א – 1971 (להלן: “התקנות”), ועלותה נמוכה באופן משמעותי מדמי שכירות לצרכים תפעוליים. בנוסף, אחסנה ממושכת אינה מקנה ליבואן זכות להשתמש בשטח מסוים בנמל, אלא זכות להחזיק את הטובין בתחומי הנמל, כשלנמל אפשרות לשנות את המקום בו מוחזקים הטובין, בהתאם לצורכי הנמל.

לאור זאת , פעלו דוד ואלון חסן יניב, אורי, וחברת דנה במרמה כלפי הנמל על מנת לקבל מהנמל הרשאה להשתמש בשטחי הנמל במקום מסוים דווקא, תוך יצירת מצג שווא כלפי הנמל לפיו היקף השטחים המבוקשים קטן בהרבה, ומאפשר פטור ממכרז. דוד חסן, יניב, אורי וחברת דנה פעלו במרמה גם כלפי שמן ויצרו כלפי שמן מצג שווא לפיו ההרשאה שהתקבלה מהנמל הינה להשכרת היקף השטחים המלא שהתבקש על ידי חברת שמן בייפוי הכוח.

בתאריך 24.4.12, אורי, לצורך המרמה כאמור, פנה במכתב לישראל יוסף, רמ”ד נכסים בנמל, ובו בקש על סמך יפויי הכוח, להקצות לחברת דנה, עבור חברת שמן, שטחים בהיקף כולל של כ- 1,500 מ”ר, וזאת בטענה כזב שזהו היקף השטח הדרוש לחברת שמן, ותוך הסתרת ההסכם שנכרת בין חברת דנה לחברת שמן, שבו הוסכם על הקצאת שטחים בהיקף כולל של כ- 12,000 מ”ר.

בתאריך 1.5.12, ישראל יוסף, על סמך המצג הכוזב במכתבו של אורי שלעיל, פנה בכתב לוועדת המכרזים של הנמל, ציין שחברת דנה מבקשת להשתמש בשטחי נמל של כ- 1500 מ”ר לצורך התקשרותה עם חברת שמן, ובהתאם בקש לפטור את חברת דנה ממכרז ולאשר את ההתקשרות בין הנמל לחברת דנה.

בתאריך 6.5.12, ועדת המכרזים פטרה את חברת דנה ממכרז ואישרה את התקשרות הנמל עם חברת דנה לגבי שטח של כ- 1,500 מ”ר, על מנת שהאחרונה תוכל להתקשר עם חברת שמן, וזאת על סמך מצג השווא שהוצג לוועדת המכרזים במכתבו של אורי מתאריך 24.4.12, ובפנייתו של ישראל יוסף מתאריך 1.5.12.

באותו מועד, לאחר שהתקבלה החלטת ועדת המכרזים, ישראל יוסף שלח חברת דנה אישור בכתב על כך שוועדת המכרזים אישרה לנמל להתקשר עם חברת דנה, לצורך התקשרותה של חברת דנה עם חברת שמן, לגבי שטח של כ- 1,500 מ”ר. באותו יום, שלח ישראל יוסף לחברת דנה אישור נוסף, לבקשת חברת דנה, ובו הושמט גודל השטח שאושר על ידי ועדת המכרזים (להלן: “האישור המצונזר”).

אורי, העביר בתאריך 7.5.12, לחברת שמן את ה”אישור המצונזר” על מנת לקבל במרמה את הנחת דעתה שכל השטח שהתבקש על ידי חברת שמן, כ- 12,000 מ”ר, אושר על ידי הנמל כדין לשימושה של חברת דנה.

עקב המרמה שתוארה לעיל, קיבלה חברת דנה מהנמל שטח של 12,000 מ”ר במקום קבוע, מתוחם, מסומן ומגודר, בשונה מהדרך בה ניתנים שטחי אחסנה ממושכת, ובשטח זה נעשה ע”י חברת דנה השימוש לצורך ההסכם עם שמן.

בהתאם להסכם מיום 16.4.12, בין חברת שמן וחברת דנה, במסגרת ההתקשרות לעיל, והחל מחודש יולי 2012, ובמשך 14 חודשים עד להפסקת פעילות חברת דנה בנמל ע”י הנהלת הנמל בספטמבר 2013, העבירה שמן לידי חברת דנה סך של למעלה מ- 16,000,000 ₪ עבור השכרת שטחים בתחומי נמל אשדוד.

חברת דנה שילמה לנמל עבור השטחים שהעמידה לרשות שמן, 85,000 ₪ לחודש, כיון שעיקר השטח חויב לפי תעריך של אחסנה ממושכת, שהינו זול בהרבה מתעריף של שכירת שטח בנמל. חברת דנה לאור מצג השווא שיצרה כלפי חברת שמן, לפיו ההרשאה שקבה מהנמל הינה לקבל את מלוא השטחים שהתבקשו ע”י חברת שמן, חייבה את שמן בתעריף גבוה לאין ערוך בסף 1,150,000 ₪ לחודש.

בנוסף, בהתאם לאותו הסכם, כמפורט לעיל, הושג תוך ביצוע עבירות שונות ובין היתר, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, חברת שמן שילמה לחברת דנה, במסגרת ההתקשרות לעיל, למעלה מ- 3 מיליון ₪ עבור שירותים תפעוליים. בסך הכל שילמה חברת שמן לחברת דנה סך כולל של כ- 20 מיליון ₪ במהלך השנים 2012-13.

אלון חסן, בתפקידו כיו”ר וועד העובדים בנמל, פעל בהמשך לפגישתו עם יו”ר שמן לעיל, במסגרת “מועצת הייצור” בנמל בה השתתף ביום 31.7.12, להעמיד את תקן עובדי הנמל בו תחויב חברת שמן במהלך פעילותה בנמל על מינימום של 2 עובדים בלבד למשמרת וזאת מבלי ליידע את חברי “מועצת הייצור” או את חברי הוועד האחרים בקשריו לחברת דנה, ובדבר קשרי חברת דנה לחברת שמן.

לאחר שהעובדות נשוא הפרשה לעיל התפרסמו בתקשורת, הסכימו דוד חסן, יניב, אורי וחברת דנה להפחתת גובה החיוב החודשי בו נשאה חברת שמן כלפי חברת דנה ב- 50,000 ₪, ובהמשך הסכימו נציגי חברת דנה להפחתה חודשית בסך חצי מיליון ₪, כך שתשלומי חברת שמן לחברת דנה עבור שכירת השטחים בחודש אוקטובר 2013 הועמדו בסופו של דבר, בעקבות הפחתת גובה התשלום וסיום ההתקשרות, על 555,000 ₪ בלבד לחודש זה.

פסיקה

בפרק זה מייחס כתב האישום לנאשמים ביצוע פעולות לצורך יצירת התקשרות בין חברת שמן לחברת דנה, ובהן מירמה, הפרת אמונים, שוחד, ואף מרמה כלפי חברת שמן עצמה.

חברת שמן היתה אותה עת לקוח פוטנציאלי לנמל, אשר נחשב כלקוח אסטרטגי. אין זה שכיח כי חברה המתעתדת לכרות נפט מגיעה לבדוק אפשרות להתקשר עם הנמל במתן שירותים. על רקע זה יש לבחון את כלל ההתנהלות אל מול חברת שמן.

יש להדגיש נקודת מוצא זו, הואיל ויש בה להסביר את הרצון של המנכ”ל, המנכ”ל סגיס, לפעול להבאת חברת שמן לנמל כלקוח. הניסיון להסיק מ”השערות נסיבתיות” קשר לחברת דנה, נעדר ראיה. הבאת חברת שמן לנמל היתה ענין עצמאי, מנותק, ולא קשור לחברת דנה, והיתה בבחינת אינטרס של הנמל.

חברת שמן בחנה כמה חלופות, כמה נמלים, וכמה חברות לקבלת שירותים. בסופו של דבר בחרה בנמל אשדוד, אולם לא בחרה בחברת דנה, אלא בחברה אחרת, ורק לאחר שהגיעו תלונות מהמפעיל של הקידוח על החברה האחרת, עברה חברת שמן לקבלת שירותים מחברת דנה.

חברת שמן לא התקשרה בתחילה, לעניין מתן שירותים, עם חברת דנה. עובדה זו, המצומצמת בטיעוני המאשימה, הינה מרכזית, שכן אם אכן היו הנאשמים 1 ו- 2 פועלים כנטען בכתב האישום, מדוע זה שחברת שמן תתקשר דווקא עם חברה אחרת ? הסיבה למעבר לחברת דנה כלל לא היתה קשורה בנמל או במי מהנאשמים, אלא במפעיל אסדת הקידוח כאמור.

ביחס להשכרת השטחים לחברת דנה, שטחים אשר שימשו לפעילות חברת שמן, ולהתקשרות חברת שמן עם חברת דנה – השכרת השטחים בוצעה בתהליכים אשר היו על פי הכללים הנהוגים בנמל.

היו שני הסכמים, האחד של הנמל מול חברת דנה, והשני של חברת דנה מול חברת שמן. כפי שקיימות גם התקשרויות אחרות. אנשי חברת שמן אמרו כי קיבלו את השטח שרצו.

גם אם תאמר כי במידה מסוימת, לא היה קיום דקדקני של ההסכם בין חברת דנה לבין שמן, הרי שמעבר לכך שבפועל ניתנו השטחים בפועל במלואם לחברת שמן, מדובר לכל היותר במחלוקת אזרחית בין שמן לבין חברת דנה, הקשורה בפרשנות הצדדים להסכם, ואין ענייננו להליך פלילי.

אין להביא לפתחו של בית המשפט בהליך פלילי, עניין אזרחי מובהק.

לצד החקירה בענינה של חברת דנה, אני למד כי לא בוצעה חקירה ביחס לדברים אחרים אשר בוצעו, והקשורים לקשר בין גורם אחר בנמל לבין חברה אחרת הנותנת שירותים.

טענות רבות הועלו ע”י ב”כ המאשימה כנגד העובדה שכשנודע הדבר למנכ”ל סגיס, מידר הוא גורם בנמל מהמשך טיפול בעניין חברת שמן. זהו ניסיון לנתב מעשה של המנכ”ל סגיס לתמיכה בתאוריה על כי בכך הוא מבקש לקדם את חברת דנה. המעשה שביצע המנכ”ל סגיס היה מחויב המציאות. משנתקל מנכ”ל במעשה של עובד בכיר אשר הינו בסתירה לאינטרס מובהק ומרכזי של החברה, חברת הנמל, הוא היה מחויב לעשות כן.

האמור שולל כל טענה לגבי שוחד, מרמה, הפרת אמונים או ניגוד עניינים.

לאורך טיעוני ב”כ המאשימה, עולות טענות המבקשות לייחס לפעולה מסוימת היבט שלילי, כאשר אל מול טענות אלו, ניתן לייחס לאותה פעולה גם היבט חיובי, מובן והגיוני, ולטובת הנמל והפעילות במסגרתו. מהראיות עולה כי המסקנה החיובית גוברת, שוב ושוב, כפי שיפורט להלן.

נביא כבר עתה דוגמא אחת, ולאחרות נתייחס בהמשך – ב”כ המאשימה מבקשים ללמוד על סטייה מהשורה של המנכ”ל סגיס, מעצם העובדה שהמנכ”ל סגיס הבטיח לחברת שמן, עוד בטרם ביצוע הליכי מכרז או הליכים פורמליים אל מול הגורמים הרלבנטיים בנמל, כי ינתנו להם שטחים בהיקפים גדולים. מנגד, גם אם היתה הטענה בדבר הבטחה של המנכ”ל סגיס נכונה, וכפי שיפורט להלן נכונה היא אך באופן חלקי, הרי שמדובר בתחום עסקי – כלכלי, כאשר בסופו של דבר הועמדו לחברת שמן שטחים באופן שריצה את דרישותיה.

מעשה של הבטחה ללקוח אסטרטגי ומשמעותי ביותר, ע”י מנכ”ל, כי יינתנו לו שטחים הדרושים לו במסגרת הנמל, יכול להתפרש גם כמעשה שכל כולו בטובתו של הנמל, וכל כולו ברצון להביא לקוח אסטרטגי לנמל, ואין בעובדה שהקצאה בפועל של השטחים לאחר מכן צריכה לנוהל מסודר ולמכרזים, כדי לגרוע מההיבט החיובי של פעולת המנכ”ל, ואין בה כדי לשוות לה נופך של סטייה מן השורה כפי שמתבקש הדבר ע”י ב”כ המאשימה. נוסיף, כי כפי שיפורט להלן, ה”הבטחה” הנטענת, איננה, גם מבחינה עובדתית, כפי הנטען, דבר השולל גם את הבסיס העובדתי הנטען לאותה מסקנה שמתבקש להסיק.

יוער, ביחס לסיכומי ב”כ המאשימה, כי ביטויים בהם נעשה שימוש כנגד המנכ”ל סגיס לגבי הבטחות שנתן, טוב היה לו נכתבים היו בלשון אחרת.

גם חברת דנה, כפי שחברות אחרות פעלו, ביקשה לרכוש לקוח חשוב, גדול ומשמעותי, בדמות חברת שמן. קיום התחרות עם חברת אמקו ים ברור, מדובר בחברה המתעתדת לבצע קידוחי נפט בים, מדובר בהיקף ניכר של מתן שרותים, וחברות הנותנות שירותים כדוגמת אמקו ים וחברת דנה, התחרו על כך ביניהן.